סיפורי הצלחה של תלמידות

מאחורי כל תוצאה יש אישה שבחרה לא לוותר

אני יכולה לספר לך במשך שעות על השיטות שלי, על הידע שאני מלמדת ועל הדרך שבה אני רואה את מקצוע הציפורניים.

אבל בסופו של דבר, הדבר שהכי חשוב לי הוא מה קורה אחרי שהידע עובר לתלמידה.

האם היא יוצאת לעבוד?
האם היא מתחילה לקבל לקוחות?
האם היא מפתחת ביטחון מקצועי?
האם היא יודעת להתמודד עם בעיות בעצמה?
והאם היא בונה לעצמה חיים ועסק שהיא באמת רוצה?
לכן הסיפורים של התלמידות שלי הם חלק כל כך משמעותי מהדרך שלי.
לא כי כולן עברו בדיוק את אותו מסלול.
אלא בדיוק להפך.
לכל אחת היה סיפור אחר.

רז קאו - הדגל שלי

רז הגיעה אליי לפני כמה שנים לקורס למתחילות.

היא הגיעה בתקופה לא פשוטה בחיים שלה, ובמהלך הקורס קיבלה בשורה נוספת שהייתה יכולה לעצור אותה לחלוטין.

אמרתי לה שהדלת שלי תמיד פתוחה.
אבל את ההחלטה אם להמשיך - היא צריכה לקבל בעצמה.
ורז בחרה להמשיך.

היא לא חיכתה שהחיים יהיו מושלמים

אחרי הקורס, רז המשיכה להתאמן.
היא יצאה לעבוד.
התחילה לצבור לקוחות וניסיון.

ואחרי שכבר עבדה וצברה בסיס, היא חזרה אליי ללמוד קורסים מתקדמים יותר.

וזה בדיוק מה שאני רוצה לראות מתלמידה.
לא להישאר לנצח בתוך מסגרת הלימודים.

אלא לצאת החוצה, לעבוד, להתמודד, לצבור ניסיון - ואז לחזור ולהעמיק.

מבחינתי, רז מסמלת משהו הרבה יותר גדול מטכניקה.
היא מסמלת רוח, כוח נשי ועצמאות.
לכן אני קוראת לה:
הדגל שלי.

נועה ביטן - להתחיל מהבסיס כדי לבנות נכון

נועה הגיעה אליי מנתיבות.
לפני שהגיעה אליי, היא כבר למדה במקום אחר.

אבל למרות ההשקעה והזמן, היא יצאה מההכשרה הקודמת שלה מותשת, חסרת ביטחון ולא באמת מוכנה לעבודה כפי שרצתה להיות.

כשהיא הגיעה אליי, הייתי צריכה לקבל החלטה מקצועית שלא תמיד קל לקבל כתלמידה:

להחזיר אותה להתחלה.
עצרנו.
וחזרנו לקורס למתחילות.

כי אי אפשר לבנות בניין בלי יסודות

אני מאמינה שאי אפשר לבנות גורד שחקים על יסודות לא יציבים.
אם הבסיס לא מספיק חזק, כל מה שנבנה מעליו יהיה מוגבל.

המטרה שלי הייתה שנועה תגיע למצב שבו היא באמת מסוגלת לעבוד עם לקוחות, לתת להן סיבה לחזור אליה, לתמחר את העבודה שלה בהתאם ולהיות גאה בתוצאה שהיא נותנת.

נועה השלימה את המסלול הרגיל, המשיכה למסלול הפרימיום והגיעה עם רצינות, רעב ורצון אמיתי לקחת אחריות על ההתפתחות שלה.

וזה בעיניי חלק מהמקצוענות:

לפעמים הצעד קדימה הוא דווקא להסכים לחזור אחורה ולבנות את הבסיס כמו שצריך.

יובל כוכבי - כשהניסיון כבר קיים, אבל עדיין רוצים לפרוץ את התקרה

יובל הגיעה אליי מרמת גן כשהיא כבר עובדת ומרוויחה.
כלומר, היא לא הגיעה מנקודת אפס.
היא כבר ידעה לעבוד.

אבל היא הרגישה שיש לה עוד לאן להתפתח ורצתה לשבור את התקרה שהגיעה אליה.

וזה סוג אחר לגמרי של תלמידה.
כאן האתגר הוא לא רק ללמד עוד טכניקה.
הוא לזהות איפה נוצר האוטומט - ולפרק אותו.

לצאת מהאוטומט

העבודה שלנו הייתה מבוססת על שיתוף פעולה.
אני מתקנת.
מאתגרת.
שואלת.
ויובל עובדת.

היא נדרשה להסתכל מחדש על הפעולות שהיא מבצעת, לנתח את הארכיטקטורה, לחשוב על עבודה בטוחה, להבין חומרים ותהליכי ניקוי, חיטוי ועיקור - ובעיקר לפתח ביקורת עצמית על העבודה שלה.

כי לפעמים השלב הבא בהתפתחות המקצועית הוא לא ללמוד עוד ועוד.
הוא להתחיל לראות את מה שכבר עשית בצורה אחרת.

שלוש נשים. שלושה מסלולים. אותה מטרה

רז הגיעה בתקופה קשה ובחרה להמשיך.
נועה הגיעה עם בסיס שלא היה מספיק יציב ובחרה לבנות אותו מחדש.
יובל הגיעה כבר עם ניסיון ובחרה לא להסתפק בתקרה שהגיעה אליה.
אין כאן נוסחה אחת.
וזו בדיוק הנקודה.
אני לא מצפה שכל תלמידה שלי תיראה כמו התלמידה שלפניה.

אני רוצה שכל אחת תדע איפה היא נמצאת, מה חסר לה ומה הצעד הבא שלה.

מבחינתי, הצלחה היא לא רק ציפורניים יפות

הצלחה היא לראות תלמידה יוצאת מהלימודים ומתחילה לעבוד.
לראות אותה מתרגלת.
צוברת לקוחות.
מתמודדת עם בעיות.
חוזרת ללמוד כי היא רעבה לעוד.
מפתחת את העסק שלה.
ומתחילה לקבל החלטות בעצמה.
זה בדיוק מה שאני רוצה ליצור - לא תלות בי, אלא עצמאות מקצועית.

ומה הסיפור שלך?

אולי את עדיין בתחילת הדרך.
אולי כבר למדת במקום אחר ואת מרגישה שמשהו חסר.
אולי את כבר עובדת, אבל מרגישה שהגעת לתקרה.
ואולי את פשוט יודעת שיש בך יותר ואת רוצה לבנות את זה נכון.
לא משנה מאיפה את מתחילה.
השאלה היא מה את מוכנה לעשות עם הנקודה שבה את נמצאת עכשיו.
כי כמו שאני תמיד אומרת לתלמידות שלי:
רעב ויכולת יכולים לפתוח אפשרויות שלא חשבת שקיימות.